פחד מהפחד
כמה פעמים מצאתם את עצמכם מרגישים מתח, לחץ, פחד, תסכול…you name it… וניסיתם בכל צורה ודרך לסלק אותם, להפיג אותם
יש המון שיטות מצויינות לעשות את זה
ועדיין
לפעמים, הדבר הכי טוב שנוכל לעשות זה פשוט לאפשר לעצמנו להרגיש את הרגש
אם זה עצב, פחד, מתח
כי כשחושבים על זה, מה שהופך את הרגש ל"דרמטי" זה המחשבות שמתלוות אליו
הדיבור הפנימי הזה שנוצר לנו בראש כשאנחנו מרגישים
התסריטים שאנחנו מתחילים להריץ על מה יהיה, או על מה עוד לא קרה לנו בחיים
או על מה יכול היה לקרות ועכשיו בטוח לא יהיה
כולנו נהיים שפילברג לפתע פתאום
אם ניקח לנו כמה דקות, ננטרל את המחשבות ורק נרגיש את הרגש
נבדוק איפה הוא בגוף, אם יש לו צבע, צורה
רק נרשה לו להיות אצלנו בגוף
ממש לעצום עיניים, לדמיין איפה הרגש נמצא ולהגיד לו: אני מרשה לך להיות
לאפשר לעצמנו כמה דקות של רגש נטו
כל מחשבה שעולה ממש להגיד לה בראש – לא עכשיו
לכווץ שרירים אם הרגש מכווץ אותם
לתת לדמעות לרדת אם יש דמעות שרוצות לצאת החוצה
.רק לתת לזה להיות בלי שיפוט ובלי ביקורת
תתכוננו להפתעה
כי לרוב, אחרי כמה דקות הרגש נרגע, מתפוגג לו מהגוף
זה כמו אותו ילד שאמא שלו מדברת בטלפון והוא כל הזמן מושך לה במכנסיים ומנדנד: "אמא, אמא, אמא…"כשהיא מסיימת לדבר ומתפנה אליו' בדר"כ עצם הפניה אליו מרגיעה אותו והוא שוכח מה הוא בכלל רצה שהיה כל כך דחוף
מוכנים לנסות
מירב טבקמן
